אמיר לביא

אמיר יקר ואהוב עליי, עלינו.
לפני שנה וחצי סיימת ללמוד ביאסא.
על כל אדם שמת אומרים שהוא היה מיוחד- אבל אתה היית באמת מיוחד ואי אפשר היה שלא לראות את זה.
לימדתי אותך תנ״ך בימי ראשון בשעות אחה״צ, היית נכנס לשיעור ברוח סערה מחויך, תמיד מחויך, עם תפילין וצעיף של בית״ר על הצוואר. טענת בפניי שלא הספקת להניח תפילין ואיפשרתי לך. פעם אפילו ניצלתי את זה כדי שנסביר ביחד לכיתה איך מניחים ומה בכלל יש בתפילין. ואז התיישבת בשיעור מחויך ושמח ואמרת את ההערות הכי מבריקות ועמוקות שיכולות להיאמר, והכל כאילו בחוסר רצינות. הייתי המומה מהתובנות שלך על ספר איוב. בסוף השיעור בשעה 17:00 מיהרת למשחק של בית״ר ואמרת בחיוך שאולי הנחת התפילין תעזור לכם לנצח.
סיימת את לימודיך ביאסא והיית מאושר לקראת הפרק החדש בחיים שלך. עקבתי אחרי השירות הצבאי שלך ונראית מתלהב ושמח והיה נראה שמצאת את מקומך. לפני חצי שנה כתבת בהתלהבות שאתה על הגבול וכתבתי לך שתשמור על עצמך, וכתבת לי ״בטח״, ובטוח חייכת מהאמירה הזו שמביעה דאגה אבל לא באמת אפשר ליישם אותה.
ועכשיו לצערי,
אנחנו לא הצלחנו
לשמור עליך
ועל כולם.
כואבת את לכתך מאוד
אתה תחסר לעולם הזה.
אזכור אותך תמיד
יהי זכרו ברוך.
(מורתו, אורנית לוי עמית)

---
מקור: https://www.octseven.com/profile/Aks1ig