גיא עזר

גיא אהב לחגוג את החיים, חי כל יום כאילו היה יומו האחרון. הוא יצא למסיבה עם חמישה חברים, הם חיכו לה המון והספיקו לרקוד, לשמוח ולהעלות תמונות, רק שניים שרדו.
גיא התעסק באופנה וחלם לפתוח עסק. הוא היה חבר טוב ואהוב, עם חיוך גדול, "מסמר הערב". חברים שלו אומרים שתמיד דאג להרים להם, לפרגן ולהחמיא. כשהבלאגן התחיל עוד הספיק לשלוח ווצאפ לחברים שפגש במסיבה, שאל לשלומם והרגיע אותם. ללוויה שלו הגיעו כמעט 1000 איש, ידידה שלו אמרה: "הוא היה חבר כל כך טוב, שהוא אפילו נתן לבן (החבר הכי טוב שלו) להיקבר לפניו".

גיא היה הבן הקטן ועדיין גר בבית. הבית תמיד היה פתוח ומלא בחברים, בכל יום היה חוזר עם חבר אחר או קבוצת חברים ל"ישיבות על הגג". הוא היה ילד שנתינה הייתה בדם שלו. בחיים לא התחשבן על כסף או "מי עושה יותר", רק רצה שכולם סביבו יהיו מרוצים. היה ילד יצירתי ומוכשר מאוד- צייר, פיסל, כתב, אהב כדורגל ואגרוף. הוא שיחק כדורגל עד גיל בוגר והחליט לוותר על החלום בגלל המשחקים בשבת, מתוך כבוד לאביו הדתי. גיא התחנך בחינוך דתי בראשון לציון, בגיל 16 יצא מהדת אך תמיד שמר על אמונה ועל הקשר המשפחתי.

הוא חלם להתגייס לקרבי אך קיבל פטור רפואי מצה"ל, לכן ניסה את מזלו במגוון עבודות, עד שהגיע לחנות להלבשת חתנים, ושם התאהב באופנה. הוא דאג תמיד לשמח את החתנים שמגיעים ולוודא שיקבלו את השירות והחוויה הטובים ביותר. לגיא היו שתי אחייניות שהיו בבת עיניו, הן אהבו אותו מאוד והוא דאג לפנק אותן בכל טוב.

גיא אהב מאוד בעלי חיים והבטיח שכשיעזוב את הבית יגדל חיות מכל הסוגים.

אחותו שיר כותבת לו: "אחי הקטן גיא... אני לא יודעת מאיפה להתחיל להסביר כמה קשה לי האובדן שלך...
קיבלתי אותך במתנה קצת לפני גיל 10 ולקחו לי אותך יום אחרי שחגגתי 33. אני רוצה להודות לך על 23 שנים שבהן היית אח אוהב, מחבק, שואל שאלות, מציק, מבקש שאבשל לך דברים טעימים, מתייעץ, מייעץ, מצחיק ופשוט שהיית אחי הקטן...
אני אוהבת אותך עד אינסוף...והלב שלי שבור וכואב. תשמור מלמעלה על אמא ואבא, עליי ועל רותם ועל איציק, אגם ונוי.
אנחנו נזכור ונאהב אותך לנצח, מבטיחה